טארק פארם בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

פסק דין

בפניי ערעור שהגישה המערערת על החלטת כב' הרשמת שרון הינדה מיום 19.1.11, לפיה התנתה הרשמת קבלת ההתנגדות שהגישה המערערת ותינתן לה הרשות להתגונן כנגד התביעה, בכפוף להפקדת סך של 350,000 ₪, בקופת בית המשפט בתוך 30 ימים. (ת"ט 22355-12-09).

אקדים ואציין כי תיק זה עניינו התנגדות שהגישה המערערת לביצוע שתי המחאות המשוכות על בנק הפועלים האחת ע"ס 750,000 ₪ ז.פ. 1.6.09; והשנייה ע"ס 250,000 ₪ ז.פ. 5.6.09.

בהתאם להחלטתי מיום 6.2.11, הוגשו עיקרי טיעון וסיכום טענות בכתב מטעם הצדדים.

במסגרת ערעורה מלינה המערערת על עצם החלטת הרשמת להתנות מתן הרשות להתגונן בהפקדה. לחילופין עותרת המערערת כי אורה על הפחתה של סכום ההפקדה כפי שנקבע על ידי הרשמת הנכבדה.

טענותיה של המערערת כפי שנטענו במסגרת ההתנגדות שהוגשה מטעמה נתמכו בתצהירו של מר חורי דאוד (להלן: "המצהיר"). הטענה המרכזית כפי שנטענה על ידי המצהיר הינה כי ההמחאות נשוא ההתנגדות, נגנבו והחתימה עליהם זויפה. כן נטען כי משיכת ההמחאות והניסיון לסחרם הינן ללא הרשאה. עוד נטען כי המערערת לא קיבלה תמורה בעד ההמחאות וממילא ההמחאות לא נוכו על ידי המשיב ולפיכך לא ניתנה בגינם תמורה בת ערך.

הנימוקים שעמדו בבסיס החלטתה של הרשמת להתנות מתן רשות להתגונן בהפקדה, הינם כדלקמן:

א.חרף המסכת הרחבה שפורטה בבקשה ובתצהיר (עליה עמדה הרשמת בסעיף 7

להחלטתה), המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה להיכנס לפרטי ההגנה, ועל אף

אורך הבקשה והתצהיר שהוגשו על ידה, חסרים פרטים מהותיים בגרסתה.

ב. המערערת לא פירטה כמה פנקסי שיקים השאירה אצל יבולי התבור, האם יש שיקים שאישרה ליבולי התבור למשוך ואם כן באילו סכומים, האם נפרעו ומתי.

ג.כן לא פירטה המערערת איזה מנגנון הופעל בין הצדדים כדי לאשר משיכת שיקים מהפנקסים. בנוסף לא פירטה האם ההלוואות הכספיות הנטענות בתצהיר ניתנו באמצעות השיקים של המערערת שנטען כי הוחזקו אצל יבולי התבור, באילו סכומים ניתנו ההלוואות, מתי ניתנו, כיצד היו אמורות להיות מוחזרות ההלוואות וכד'.

ד.בחקירתו של המצהיר לא היה כדי להאיר את החסר שבגרסתו כפי שהובאה בתצהירו. המצהיר נשאל בחקירתו האם מסר את השיקים ריקים והשיב כי בגלל המרחק ביניהם נשאר אצל משה קומרז' ,מיבולי התבור, פנקס השיקים שיש בו שיק חתום או שני שיקים, והיה בניהם הסכם שלאחר שנפרעים השיקים שלו היה מתאם איתו עסקה ומבקש כמה כסף שהוא צריך, והמצהיר היה מאשר לו וממלא את השיק. לגבי השיקים נשוא ההתנגדות, טען המצהיר כי לא עשה עם קומרז' עסקה על השיקים הנ"ל. מאוחר יותר טען המצהיר כי השיק החתום שהיה בפנקס נפרע.

ה.בעקבות חקירת המצהיר סברה הרשמת כי טענות המצהיר נחשפו בחולשתן. שכן, לא הובהר מדוע נדרש הוא להותיר בידי יבולי התבור פנקס עם שיקים לא חתומים וכיצד יש בכך לחסוך את המרחק כפי שנטען בתצהיר. זאת ועוד, גם אם יונח כי הפנקס נמסר כשיש בו שיק או שניים חתומים, כפי שנטען בחקירה, לא הובהר אילו הם השיקים שנמסרו חתומים, מתי נפרעו ובאיזה סכום.

ו.באשר לטענת הזיוף, טען המצהיר בתצהירו כי החתימה על השיקים אינה חתימתו. המצהיר חזר על אמרה זו גם בחקירתו ומשכך לא ניתן לומר כי גרסתו נסתרה בנוגע לחתימה. אולם, לא נטען בתצהיר או בחקירה כי חתימתו היא הנדרשת על פי כללי ההרשאה לחתום בשם המשיבה ובכלל מהם כללי החתימה אצל המשיבה.

ז.בעניין הטענה בדבר נטילת השיקים ללא הרשאה, טען המצהיר בתצהירו כי קומרז' הפעיל עליו לחץ כבד על מנת שייענה לבקשתו להזרים כספים ליבולי התבור. אולם, המצהיר לא ציין באיזה אופן הופעל הלחץ הכבד הנטען ומהי התשובה שהשיב לקומרז'.

ח.גרסת המערערת בעניין טענתה לפיה לא נתן המשיב ערך בעד השיקים, הוצגה באופן כללי ודחוק והינה נעדרת פרטיים משמעותיים.

ט.המערערת הציגה גרסת הגנה כללית ודחוקה. יחד עם זאת, גרסתה לא התמוטטה לחלוטין ועל אף חולשת הגרסה המאפיינת בחוסר פרטים משמעותיים, עיקרי הטענות בדבר משיכת השיקים ללא הרשאה וזיוף החתימה לא נסתרו ומשכך לא ניתן לומר בשלב זה כי הגנת בדים היא. לפיכך, ובנסיבות האמורות, מותנית מתן הרשות להתגונן בהפקדה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי כי לא נפל פגם בשיקול דעתה של הרשמת הנכבדה , באופן המצדיק התערבותי, ולפיכך דינו של הערעור להידחות.

איני מוצא מקום לשוב ולצטט את ההלכות אשר אוזכרו על ידי הרשמת הנכבדה בהחלטתה לפיהן על המבקש רשות להתגונן להיכבד והיכנס לפרטי הגנתו ואין להסתפק בהעלאת גרסה כללית. עיון בתצהירו של המצהיר כמו גם בחקירתו בפני הרשמת מעלה כי כפי שקבעה הרשמת בהחלטה, גרסת המערערת בקשר עם הטענות שהועלו על ידה נטענה בחוסר פירוט , ואיני מוצא מקום להתערב בקביעותיה של הרשמת בהחלטתה בקשר עם כל אחת מטענות ההגנה שהועלו בפניה.